הערות על הכלי של הפגישה בנפרד במסגרת הליך הגישור
בשל מיעוט החידושים בפסיקה בתחום הגישור בארצנו, ומתוך הרצון להמשיך ולידע את קוראי מדור זה על החשיבה והפעילות הרבה בתחום הגישור בעולם שסביבנו, לא נותר לי אלא להמשיך ולרעות בשדות זרים, ומדי פעם להביא בפניכם נושאים שנידונו במאמרים המתפרסמים באתרים שלכולנו גישה אליהם, אבל לא כולנו מתפנים לעשות כן. כל זאת מתוך תקוה שבכך אצרף את קולי למגשרים המכובדים שמאמריהם מתפרסמים באתר זה.
הפעם ברצוני להביא בפניכם מאמר נוסף מה - Mediate. Comמפרי עטה של Laurie Israel, שהתפרסם בינואר האחרון תחת הכותרת:
"To Caucus Or Not To Caucus - That Is The Question".
Laurie Israel הינה עורכת דין ומגשרת שאימצה לעצמה דרכי פעולה המאפשרות לה לפתור את המחלוקות של המגושרים הפונים אליה תוך שמירה על כבודם ההדדי של בעלי הדין מחד, ומבלי לוותר על יושרה מקצועית, הגינות ובעיקר- יצירתיות מאידך. עיקר פעילותה של המחברת הינו בתחום ה- collaborative divorce, (שהוא ענף יחסית חדש בעולם הגישור, שהוצג בישראל לראשונה בשלהי שנת 2008 ג.א.) ובתחום הגישור במשפחה בכלל. Laurie Israel משמשת כחברה בועד של המשפט השיתופי (Collaborative Law Council) במדינת מסצ'וסטס, ארה"ב, בתחום הגישור במשפחה. היא הינה המייסדת של פירמה של עורכי דין Israel, Van Kooy & Days, LLC שהתמחתה בתחום המיסוי, עזבונות ומכאן בנושאי נישואין וגירושין.
הכותבת פותחת את מאמרה בהצהרה אישית, שעל פיה היא שירתה לקוחות בגישור בתפקידים רבים - אם כמגשרת, אם כעו"ד המבקר את ההליך או כעו"ד המלווה את לקוחו ברקע הליך הגישור, ואם כעו"ד המייצג את לקוחו בגישור.
בכל תפקידיה אלה היא השתתפה ואף קיימה ישיבות בנפרד במגוון רב של סגנונות וגישות.
אופיין של הישיבות בנפרד משתנה לפי סגנונו של כל מגשר ולפי תפיסתו התיאורטית באשר לאופי שישיבה בנפרד צריכה לשאת, וכל זאת בכפוף ובהתאמה לעובדות המיוחדות של כל מקרה ומקרה ובכפוף לצרכיו המיוחדים של הלקוח/המגושר.
בישיבה בנפרד (In caucusing) המגשר מתייחד עם המגושר האחד בהעדרו של האחר. לידיעתכם, ישנם מגשרים, אם כי לא רבים, אשר מקיימים את ישיבות הגישור הראשונות כישיבות בנפרד, וזאת אף בטרם קיומה של ישיבת הגישור המשותפת הראשונה, ולעיתים אף במועדים שונים ובנפרד מהישיבה הראשונה המשותפת בשלושה.
אין מתכונת אחת לישיבות בנפרד. מתכונת זו אפשר שתכלול ישיבה קצרה או שתיים בנפרד עם כל אחד מהמגושרים במהלך ישיבות הגישור (אולי בכדי להתגבר על נושא - רציני יותר או פחות - שבמבוי סתום כלשהו, המכביד על המשך הגישור), ואפשר שהישיבות בנפרד תשאנה אופי של דיפלומטיה של מסע דילוגים, בהן המגשר הולך ממגושר אחד לאחר, תוך שהוא פועל למעשה במסגרת שניתן לתארה, כמערכת מתמשכת של ישיבות בנפרד.
בצטטה ממאמר של מגשרת אחרת בתחומה, כותבת מחברת המאמר, שאת הישיבות בנפרד ניתן להגדיר כ"התערבות אסטרטגית בהליך הגישור, כשהיא מתוכננת בקפידה ומחושבת לפרטיה, ורצוי -ברגישות ובשום שכל ".
לעיתים מזומנות אנו פוגשים מאמרים של מגשרים הסוברים שהכלי של ישיבות בנפרד מעניק למגשר כוח רב מדי, אם בפרשנות שבידיו לתת למסרים המועברים מצד אחד לאחר, אם ביכולת הניתנת לו להגדיר את נושאי המחלוקת ואם בשל האפשרות שבידו לייצר הצעות ופתרונות לנושאים שבבסיס הסכסוך - דבר שמן הראוי שיושאר בידי הצדדים עצמם.
טענתם של האוחזים בדעה זו היא, שישנם מגשרים העושים שימוש יתר בכלי של הישיבות בנפרד, ובכך נוטלים לעצמם, למעשה, תפקיד של סייענים לצדדים המגושרים, ובדרך זו מרכזים בידיהם את הכוח והיכולת להגיע לידי הסכם, במקום שכוח זה יהיה בידי המגושרים.
לעומתם של אלה, קיימים מגשרים העושים שימוש בישיבות בנפרד במהלך הגישור כדבר שבשגרה, כטכניקה נוספת להשגת מטרות הגישור. כלומר, זו עבורם הזדמנות לעבוד עם כל אחד מהצדדים בנפרד, במטרה לעזור לשני הצדדים גם יחד לעכל ולהבין בפרטיות את המסרים שהועברו אליהם מהצד השני.
בעיני מגשרים אלה, זו גם הבמה שבמסגרתה יכול המגשר להעניק תשומת לב לכל מגושר בנפרד, ולהפגין אמפתיה כלפיו, מבלי שהאחר יקבל את הרושם של העדפה. תחת מעטפת זו פועלים מגשרים, בדרך כלל, על מנת לקדם פתרונות של הסוגיות שעל הפרק. העובדה שחלקים מהמהלך מתבצעים עם כל אחד מהצדדים בנפרד ובפרטיות, אינה גורעת מהסיוע והתרומה שיש לכלי זה. ההפך הוא הנכון. הישיבות בנפרד מוסיפות ליעול ההליך ולקידום מטרותיהם של הצדדים המגושרים.
באשר למידת הלגיטימיות להיקף השימוש בכלי של הישיבות בנפרד במהלך הגישור, כפי שתוארה לעיל, הכותבת נמנית על המגשרים הגורסים, שהישיבות בנפרד אינן אלה התערבות בשקיפות הליך הגישור. מגשרים אלה מאמינים, שהישיבות בנפרד משבשות ומפריעות לזרימה החופשית של אינפורמציות, מחשבות ורעיונות בין הצדדים המגושרים. זרימה הדדית שכזו הינה בבסיסו של הליך הגישור, ובמיוחד נכון הדבר כאשר מדובר בגישור במשפחה.
לדעת הכותבת, בישיבות בנפרד יש כדי להציב סכנות בלתי מבוטלות נוספות להליך הגישור:
לדעתה, ניטראליות, העדר משוא פנים והמנעות מדעה קדומה ומהעדפה, הינם הכלים החזקים ביותר שבידי המגשר להציעם ללקוחותיו.
כוח זה מתבטא ביכולת להעניק לצדדים את תחושת הבטחון בהליך, באופן שהם מצידם יתירו לאדם אחד - המגשר - לתפקד כציר רב כיווני בחלופי התפיסות וההשקפות לגבי הנושאים שביסוד המחלוקת. בעזרת הכלי הזה (האמון שניתן במגשר) יכול המגשר לעזור לבעלי הדין לחלוק ולהבין את צרכיו השונים וראיית עולמו של הצד השני לעכל אותה ולהתמודד עימה .
קיומן של שיחות פרטיות בין מגשר לבין אחד מהצדדים, מן הסתם תגרום, בהתחדש הישיבה המשותפת, לצד האחר (גם אם שלא בצדק), את התחושה שהמגשר אינו עוד ניטראלי. היה ותחושה שכזו אכן תקנן אצל אחד הצדדים המגושרים, קיימת סכנה מוחשית שיהיה בכך כדי להצל על ההליך כולו. עלול גם שבשל כך ייפגם אמונו של אותו צד כלפי המגשר. אובדן אמון שכזה פרושו המעשי הוא כשלונו של ההליך.
ומכאן מסיקה מחברת המאמר, שבהיות הסכנה להצלחתו של הליך הגישור כמתואר לעיל, כה מוחשית וכה כבדת משקל - עד כדי שיש בה כדי לרוקן מתוכן כל יתרון שיכול להיות טמון בישיבות בנפרד.
בכך לא תמו הכשלים שהישיבות בנפרד עלולות לגרום. הקושי הנוסף נעוץ בסיטואציה בה צד אחד מגלה סודות באופן אישי למגשר - ולענין זה לא משנה אם בהסכם הגישור נאמר במפורש שסודות שנאמרו לאוזנו של המגשר יועברו / או שלא יועברו לצד השני. עצם הגילוי של סוד כבד משקל בנוגע לסוגיה שבדיון באוזני המגשר - עלול להשפיע על המגשר(אפילו באופן בלתי רצוני או תת הכרתי) ולהטות את הגישור כולו.
גם במקרה בו המגשר הודיע לבעלי הדין בפתח הליך הגישור, שלא לגלות לו שום דבר שייאסר עליו לגלותו לצד השני, מטבע הדברים הוא, שסודות שכאלה אכן יימסרו לו, גם אם לא במודע, וזה יקרה במיוחד בעת הישיבה בנפרד. גילויים כאלה, בהכרח יהיה בהם כדי להשפיע על מהלך המחשבה והלך הרוח של המגשר, כאשר הוא פועל בצילו של אותו מידע, צל שיוטל על ההליך כולו וימנע את מהלכו הבריא והתקין.
ולא זו בלבד. לדעתם של מגשרים אלה, הישיבות בנפרד אינן מוסיפות להליך הגישור מעבר לחילופי הצעות שונות לפתרון, ואין בהן מהלך של חילופי השקפות ותובנות, שעימן תגענה התפיסה וההבנה של עמדותיו ובעיותיו של הצד השני. וזו הרי הליבה של הליך גישור מוצלח. ויתור על כל אלה משמעותו ויתור על הגישור הטרנספורמטיבי וזו לא הדרך שהיינו רוצים לבחור להלך בה.
כותבת המאמר מעידה על עצמה, שברגיל, בפתחו של הליך גישור - ועוד טרם הישיבה הראשונה, כאשר התקשורת בין הצדדים היא בעיקרה באמצעות האי-מייל, היא נוהגת להודיע לצדדים שכל המסרים בתקשורת שביניהם (ומיילים בכלל זה), חייבים לעבור בין שלושתם. את הסיבה לדרישה הזו היא מסבירה לצדדים בכך, שכל מסר "במעמד צד אחד" ("ex parte" כפי שהיא מתנסחת) עלול להוליד אצל מי מהם את התחושה שהמגשר איננו עוד ניטראלי ומעדיף את הצד האחר ותומך בגישותיו.
חרף כל האמור לעיל Laurie Israel מצהירה, כי היא איננה חברה בשום "מועדון" של מתנגדי הכלי של הישיבות בנפרד, אלא שהיא נוטה למעט ככל הניתן מלהשתמש בכלי גישורי זה, אולם לא בכל מחיר.
היא עצמה היתה מעורבת בגישורים בהם נעשה שימוש בכלי הישיבות בנפרד על גרסותיו השונות ובהתגלויותיו רבות הפנים, שבחלקן אף הביאו לתוצאות משביעות רצון. לא אחת היא גם
שימשה כמגשרת בגישורים שאופיינו בצורך קיצוני להמנע מכך שהצדדים יפגשו פנים אל פנים. היו מקרים שבהם היה צורך בקיום הליכים בצורה של סדרות של שיחות טלפון והחלפת מיילים עם כל אחד מהצדדים המגושרים בנפרד. ניתן היה להגדיר זאת כגישור אך ורק משום שהמגשרת פעלה במסגרת התהליך כצד ניטראלי ומשום שזה היה אופי ההליך שהתאים לאותם צדדים. באותם מקרים הדרך היחידה לקיום ההליך היתה שהצדדים ימנעו מלהמצא בכפיפה אחת באותו החדר או אף באותו בניין משרדים. עלינו להפנים שחייב שיהיה מקום לגמישות פרוצדוראלית שכזו אצל המגשר, שאם לא כן, הוא יימצא בבחינת מי שמעדיף לשפוך את המים יחד עם התינוק על פני מציאת פתרון ענייני ומעשי למצב קיים. המחברת מאמינה, שלפחות בכל מה שנוגע לגישור בענייני משפחה וגירושים, לישיבות בנפרד יש חסרונות רבים, וייטב שמגשרים ינסו להמנע מלעשות בהן שימוש.
Laurie Israel ממשיכה וקובעת, שלטעמה אבן הבוחן החשובה ביותר להצלחתו של גישור, טמונה בתחושתו האיתנה של כל צד שהמגשר הינו ניטראלי, ללא דעה קדומה או מוטה לצד כלשהו ואינו נושא פנים לאיש מהם. כל מגושר מאד רגיש וער לנקודה זו ויחוש לאלתר בהעדר ניטראליות או העדפה לעניינו של האחר. ולא משנה אם תחושה שכזו תנקר אפילו בתת ההכרה של המגושר ואפילו מקורה של התחושה הוא בתפיסתו המוטעית של המגושר.
דעה מוטת המקננת אצל המגשר או העדר ניטראליות מצידו - בין במציאות ובין בתפיסתו של מי מהמגושרים בלבד - תחבל באופן מיידי בהליך הגישור, והמגשר כמעט לעולם לא יזכה בהזדמנות חוזרת לתקן את המעוות. המגושרים או מי מהם, קרוב לודאי ינטשו את הגישור ואם לא כך יקרה וההליך ימשך, הם כמעט תמיד יחושו פגועים. אפילו כאשר הגישור יסתיים בהסכם - אין לצפות לכך שאי פעם הם בעתיד הם ימליצו לאחרים לאמץ את הגישור כדרך לפתור סכסוך שהם נתונים בו.
גישור מוצלח, בעיקר בתחום הגישור במשפחה, איננו רק מהלך חפוז המתוכנת להשגת הסכם. גישור מוצלח ימדד ביתרונות המתמשכים שהצדדים לו יפיקו ממנו גם בעתיד. גישור מוצלח יבטיח שהצדדים יוכלו בעצמם להתגבר על אתגרים וקשיים שייקרו בפניהם בעתיד, ללא שיזדקקו להתערבותו של גורם שלישי.
עד כדי כך שרבים מלקוחותיה של הכותבת אמרו לה, שלו היו עובדים עימה טרם פרוץ המשבר ביניהם, רב הסיכוי שנישואיהם לא היו מתפרקים. (יוער, אגב, שזו הסיבה לכך שגישור במהלך הנישואין או גישור להצלת הנישואין פעמים רבות נוחל הצלחות).
הצורך בקיום ישיבות בנפרד משתנה בהתאם לסוגים השונים של הגישור, ומן הסתם יש לישיבות בנפרד בגישור שימוש מרכזי במגוון הסכסוכים המוכרים במשפט האזרחי. אולם רובם של הגישורים בעקב גירושין, עניינם בזוגות והורים לילדים. אנשים אלה נגזר עליהם להיות בקשר לשארית ימיהם. היות האקט המשותף האחרון בחייהם המשותפים - הגישור בגירושין - מלווה בחלקו במהלכים סודיים (הישיבות בנפרד) אינה בהכרח הדרך הטובה ביותר לסיום נישואיהם ותחילתם של שיתופי פעולה שמשכם החיים כולם.
זאת ועוד זאת. ההשלכות העתידיות של הגישור מתמצות במידה רבה בהגדרה מחדש של נושאי הסכסוך או אפילו הגדרה עצמית מחודשת של כל אחד מהצדדים לו. על כל אחד מהצדדים לפתח אי תלות באחר, תוך שהוא מתעמת עם עצמו בשאלות האמיתיות שעל הפרק, תוך הגדרה נכונה של נושאי הסכסוך. ההשתקפות של התובנות הללו אצל המגושרים בעקבות הליך הגישור - הן הן המטלות האולטימטיביות שצריכות להיות לנגד עיני המגשר.
ומכאן עוברת כותבה המאמר לשתף את הקוראים בידע המקצועי הנרחב שצברה בשנות פעילותה, בעיקר כמגשרת במשפחה. מניסיונה, בפועלה כמגשרת לפתרון בעיות הנישואין ובמהלכם - היא נמנעת בגישורים אלה, מפני קיום ישיבות בנפרד כמי שנזהרת מפני חולי. עם זאת, היא ערה לכך שישנם מגשרים הפועלים בתחום זה, שהם בעלי השקפות שונות משלה ושחולקים גם בענין זה על דעתה.
לדעתה, העבודה עם זוג נשוי, מהווה התערבות המגשר במרקם יחסים עדין המתקיים בין בני הזוג בשעה קשה בנשואיהם. במצב זה, אחד מהתנאים המתחייבים, על מנת שיצלח מאבקם לשמר את נישואיהם, הוא העדרם של סודות ביניהם (לפחות לא סודות רבי משקל).
הישיבה בנפרד עלולה לעורר את החשש ההדדי לקיומם של סודות שבן הזוג האחר נוצר אותם. תחושה כזו אם היא מנקרת בליבו של מי מבני הזוג, עלולה לשבש את תכנון המארג החדש של החיים המשותפים, שהמגשר מנסה לקדמו ביחד עם בני הזוג ועבורם. במקרים אלה, הישיבות בנפרד עלולות להעיב ולהפריע. בסופו של יום, בשוב בני הזוג לביתם, הם יצטרכו להתמודד במציאות עם מערכת היחסים המשותפת החדשה, אותה טוו במשרדיו של המגשר. מערך היחסים השביר הזה חייב להיות נכן בשקיפות מלאה וכך גם ההליך שבמסגרתו הוא נוצר - הגישור. בעיות שהוסתרו ושהועלו בישיבות בנפרד, מבלי ששני בני הזוג יהיו מודעים להן ונכונים להכילם, מטבען להמשיך ולרבוץ לפתחם, ובחלוף הזמן לחזור ולהרעיל את האוירה ביניהם. דבר זה לא היה מתרחש אם אותן בעיות היו עולות ומתגלות על פני השטח במהלך הישיבות המשותפות בגישור ומטופלות על ידי שני בני הזוג בכדי שיתמודדו איתן יחדיו ובפיכחון.
בסכסוכים אזרחיים (להבדיל מענייני משפחה) הישיבות בנפרד מהוות כלי חיוני ומועיל בהליך הגישור ואף הכרחי להצלחתו. תלותם של הצדדים בהשפעתו העתידית של הסכם הגישור, הינה פחותה מזו שבגישורי משפחה. ברבים מהמקרים דרכי הצדדים תפרדנה לאחר שנפתרו נושאי הסכסוך שביניהם, ובמקרים אלה לא תהיה חשיבות להסכם הגישור על המשך היחסים ביניהם.
ברבים מהמקרים הצדדים לגישור יגיעו אליו מצויידים בעורכי דינם, ומי שהיה שותף לגישורים בהם הצדדים ועורכי דינם נוכחים בחדר, יבין שהישיבות בנפרד ובכלל זה דיפלומטיה של דילוגים על ידי המגשר, הינן כלי שבלעדיו אין. הישיבות בנפרד מהוות מרכיב מכרזי ואפקטיבי בהצלחתם של גישורים אלה.
לא פלא, איפוא, שהרבה מהספרות המקצועית הדנה בכלי של ישיבות בנפרד בגישור, תתייחס בעיקר להסכמי גישור בסכסוכים מסחריים ולא בגישור במשפחה בכלל ובגירושין בפרט.
Laurie Israel מסיימת את מאמרה בהזמנה למגשרים ולקוחותיהם של מגשרים להשמיע את דעותיהם באשר לכלי של הישיבות בנפרד והערות למאמרה.
למען הגילוי הנאות, ומבלי שאתיימר אף לשמץ מניסיונה של הכותבת המלומדת,(במיוחד בתחום הגישור במשפחה שאיננו מתחומי עיסוקי) אתוודה, שממיעוטו של הניסיון שהיה לי בגישור - ובגישור אזרחי עסקינן - הישיבות בנפרד היוו כלי גישורי ראשון במעלה לקידומו של הליך הגישור ולהשגתו של הסכם הגישור, ככל שזה הושג.
כוונתי במאמר זה היתה להביא בפני הקורא את מאמרה של Laurie Israelבהתיחסה לכלי של הישיבות בנפרד, ולא לצלול לעבודת מחקר בנושא. אלא מאי, כותבת המאמר בעצמה מפנה - מתוך יושרה מקצועית - למאמרו של Richard Calkins :-
"Caucus Mediation - Putting Conciliation Back into the Process", Drake Law Review Vol. 54, 2006)
ובמקום להעיד מנסיוני הצנוע משהו, אעדיף להתלות באילנות גבוהים. ולצורך זה די אם אביא כאן את המסקנות שבסיכום מאמר מעניין זה:
לדברי Richard Calkins מטרת המאמר הינה להציג את הכלי של ישיבות בנפרד, בהיותו אמצעי בעל התרומה הרבה ביותר בהליך הגישור, להשגת פיוס ופשרה ולהשכנת שלום. במהלך הישיבה בנפרד למגשר ישנה הזדמנות פז להיכרות עמוקה יותר עם כל אחד מהמגושרים ובאי כוחם, והאפשרות לאתר את האופן היעיל ביותר בכדי להביא את הצדדים לפתרון נושאי הסכסוך. ויותר מכך - למצוא מזור לצדדים בפיוס.
נראה לי שהדרך הטובה ביותר לסיים מאמר זה, יהיה באזכור התובנה של Paula M. Young, פרופ' חבר בפקולטה למשפטים בווירג'יניה, במאמרה "A new look at Mediator styles".
במבוא לאותו מאמר היא מתייחסת למחקרו הידוע של פרופ' Leonard L. Riskin -
"Understanding Mediators' Orientations, Strategies and Techniques"
Paula Young מזכירה את הדיון הגדול שיזם עוד בשנת 1994 פרופ' ליאונרד ריסקין - פרופ' למשפטים באוניברסיטה מיזורי-קולומביה ומנהל מרכז לימודי של יישוב סכסוכים -בנושא איזו שיטת גישור עדיפה.
באותן מאמר הציב פרופ' ריסקין את יסודות האבחנה בין שני סגנונות של מגשרים - המגשר המאפשר והמגשר המעריך. ולעניננו היא כותבת, שבעוד שהמגשר המאפשר יעדיף, ככלל, את הישיבות המשותפות וישמור את הכלי של ישיבות בנפרד למקרים בהם הצדדים אינם מסוגלים לדבר כלל האחד עם השני (הוא ימשיך לנהל את ההליך אבל יותיר את תוצאתו בידי הצדדים המגושרים), הרי המגשר המעריך יעשה שימוש מוגבר בכלי של הישיבות בנפרד, שבמסגרתן הוא ינסה לשכנע את הצדדים להתקדם לעבר הפתרון המסתמן ואף יפעיל מידה של לחץ עליהם להסכים לכך. הישיבות בנפרד מקבלות לעיתים אפילו אופי של דיפלומטית דילוגים.
עו"ד גיורא אלוני, מגשר-חבר המוסד הארצי לגישור על יד לשכת עורכי הדין בישראל ומשמש כחבר עמותת מגשרי ישראל, הינו בעל ניסיון מקצועי ונסיון עסקי ומסחרי. המאמרים מפרי עטו מתפרסמים באתר הכותב http://giora-aloni.co.il ובחסות סולחה -פורטל הגישור הישראלי http://www.sulcha.co.il ,באדיבותו של ד"ר דוד סילורה.
